ספק סביר #96 – מחלה פסיכולוגית, שחזור וריפוי עצבים, ומחלות אוטו-אימוניות
ספק סביר – תוכנית #96 – הוקלטה ב-04/02/2012
האזנה באתר:
הורדה למחשב: לחצו כאן.
פירוט התוכנית:
00:00 – הקדמה
01:45 – ה-CDC קובע שמחלת מורג'לן אינה מחלה פיסית
07:50 – שיטה חדשנית לשחזור עצבים מצליחה בניסויים בחיות
1. סקירת המחקר והניסויים שבוצעו.
2. וידאו השוואתי שמראה השוואה בין תפקוד קבוצות הביקורת השונות.
3. המחקר עצמו.
19:40 – הקדמה למערכת החיסון ומחלות אוטו-אימוניות
2. תיאור נגיש למדי מ-How Stuff Works.
3. על מערכת החיסון המולדת והנרכשת ממכון דיווידסון למדע, והסבר איך הגוף מזהה פלישת וירוסים.
6. על מחלות אוטואימוניות מויקיפדיה.
7. על מחלת כרון ממכון דיווידסון למדע.
8. על התרופה החדשה Chloroquire.
9. עסקנו בתכנות מערכת החיסון בתוכנית #71.
41:30 – איפה טעינו, אירועים ופינת ההמלצה
43:10 – ספק סביר
והפעם – ברק הורס לנו את התמימות.
1. הולכים ומתווספים ה-Case Studies לטיפולים מוצלחים ב"השתלת צואה". תודה ברק.
2. עכבישות ממין מסויים, ששוברות את אבר הרביה של בני הזוג שלהן בזמן ההזדמנות, מופרות בעיקר מהזרע שעובר לאחר הניתוק.
3. צמחים מסויימים, היחידים המגדלים עלים מתחת לפני השטח, עושים זאת על מנת לצמצם את החשיפה לשמש ולחסוך במשאבים.
וולדרמורט ניחש ש-#3 הוא שקר
1. לצערנו הרב, אכן כך. והנה מויקיפדיה.
2. הם חרקים, ברור שזה נכון.
3. שקר וכזב. הצמח עושה זאת על מנת לאכול תולעים!
להורדות אוטומטיות של פרקים חדשים – ביצוע מנוי לספק סביר
תודה על עוד פרק מוצלח, ובמיוחד על הסיקור המרתק של העכברים המסכנים שחתכו את העצבים שלהם כדי שלנו יהיה עולם טוב יותר.
לגבי השאלה של ליאורה באייטם על מחלת מורג'לון, אם העובדה שהחולים מתכחשים לזה שהם חולים היא חלק מהמחלה – אז, כנראה שלא.
פגיעה ביכולת להבין שהתסמין הפסיכולוגי הוא לא נורמלי היא סוג ספציפי של פגיעה, שנמצא בהפרעות מסויימות ולא נמצא בהפרעות אחרות. (לצורך העניין זה כמו שיש מחלות עם שיעול ומחלות בלי שיעול). למשל, אנשים יכולים להיות עם פוביה קיצונית מגבהים, ועדיין לדעת שהגבהים לא מסוכנים באמת ושיש להם בעיה פסיכולוגית שגורמת לפחד.
אני לא מכיר מספיק את ההפרעות שלהן מייחסים את הסימפטומים של מחלת מורג'לון, אבל לא נראה לי שהמרכיב הזה קיים בהן, כך שההבדל בין אדם החולה במחלה שאומר על עצמו שמקור הגירודים שהוא מרגיש הוא פסיכוגני לחולה שמתעקש שיש לו טפילים או שבאמת גדלים לו בדים על העור הוא כנראה הבדל במערכות החשיבה המודעות הלא פגועות של האנשים האלו (שוב, אני לא מכיר את ההפרעות הספציפיות אז ייתכן שאני טועה). כמובן שיש להזכיר שעצם הההכרה בכך שזו בעיה פסיכוגנית לא יעלים את המחלה, ואי אפשר פשוט "להפסיק להאמין" בסימפטומים. במילים אחרות, הטיפול שמוצג בלינק לא ממש עובד (זהירות, מערכון):
http://www.youtube.com/watch?v=BYLMTvxOaeE