תמיד לשאול
ספק סביר #63 – תיקונים, כנסים, סמים ועוד סוג של זיכרון
ספק סביר – תוכנית #63 – הוקלטה ב-18/06/2011
משתתפים: ליאורה לוי , ברק ניצן, ערן אבירם, אביב אור, וירון אסא
האזנה באתר:
הורדה למחשב: לחצו כאן.
פירוט התוכנית:
00:00 – הקדמה – ספק סביר, גרסת הטוויטר
01:55 – סטיבן ג'י גולד טעה.
1. המחקר המחודש שמצא את הטעות של גולד.
2. ניתוח של המחקר המקורי של סמואל מורטון, לעומת גולד, לעומת המחקר החדש.
07:00 – תיקון לתיאוריית יצירת מערכות שמש.
12:50 – עכברים נגמלים מקוקאין, ומקליטים זכרונות על מחשב
1. סקירת ניסוי הגמילה מקוקאין בהארץ.
2. דרמטיזציה של ניסוי הקלטת הזכרונות, תיאור מדוייק ומפוכח יותר של הניסוי, וניתוח בעברית של איתי נבו.
21:00 – תאי גזע מרפאים פגמים ברשתית אנושית.
1. תיאור (לקוני למדי) של ההצלחה בטיפול.
2. עסקנו בניסויים כאלו בעכברים בתוכנית #60.
26:10 – כנס תקשורת המדע.
1. אתר האירוע.
2. קבוצת תקשורת המדע בפייסבוק.
3. אתר בשער ברשת – תשובות אקדמאים לשאלות במגוון תחומים.
31:15 – איפה טעינו
36:05 – ספק סביר
והפעם: שלושה חומרים ביזאריים – אחד לא קיים.
1. נוזל על – נע ללא חיכוך או צמיגות. אם תשימו אותו במיכל, הוא יטפס על הדפנות וינזל החוצה.
2. כוכב מוזר – כוכב ניוטרונים עם ליבת חומר מוזר – החומר הדחוס ביקום, שיכול להתקיים רק בלחץ של ליבת כוכב הניוטרונים.
3. פסזמת מעבר – מצב צבירה היכול "לשאוב" אנרגיה חשמלית ממקורות ומכבלי חשמל.
הצטרפו אלינו ושמעו על מדעי המשפט בערב ספקנים בפאב, ב-29.6 בפאב גורדו שבחוף גורדון.
להורדות אוטומטיות של פרקים חדשים – ביצוע מנוי לספק סביר
-
שמעתי עד הסוף את הפודקסאט ואני רוצה להוסיף ולהביר כמה דברים.
אני חושב ואנסה להוכיח כי גם המדע הוא למעשה אמונה כמו אמונות אחרות, אבל הוא לא סתם אמונה אלא אמונה+ (בהשראת גוגל+, מעוניינים בהזמנות אגב?).המדע כמו כל תפיסת עולם שהיא מבוסס על הנחות יסוד שונות, למשל סיבתיות, יכולת לתפוס את העולם ועוד.
כפי שהפילוסופים יום ודאקרט הראו, ניתן להטיל ספק בבסיס של הכל, ורק דבר אחד ודאי: אני קיים, כל השאר מוטל בספק בלתי פתיר לחלוטין.
כדי להחביא את הספק הציע קאנט הבדל שימושי בין העולם כפי שהוא באמת, אליו אין לנו גישה מלאה (גם אם משתמשים בכל מיני מכשירים סופר מתוחכמים כמו LHC) ועליו אין אנחנו יכולים לדעת דבר בוודאות לבין העולם כפי שאנחנו תופסים אותו. כל דבר שאנחנו חוקרים ומגלים על עולם התופעות נכון רק לגביו ולאו דווקא לעולם כפי שהוא באמת.
מה הרעיונות הפילוסופיים הנ"ל אומרים לגבי המדע? שהמדע מבוסס על יסודות המוטלים בספק בסיסי. אמנם אין לנו דרך אחרת מלבד להאמין באותם יסודות ולהמשיך מהם, אבל עדיין כל שרשרת המחקרים והמסקנות תלויה ביסודות בלתי ניתנים להוכחה.
היתרון של המדע לעומת שאר האמונות הוא שהמדע מיסד את הביקורת. שאר האמונות (למשל הדתות) מונעות ביקורת שתערער את הנחות היסוד שלהן. וכך הן עוברות אבולוציה איטית יחסית בעוד המדע, בגלל "הברירה התבונית", עובר אבולוציה מהירה הרבה יותר.
וכך אמונה בהנחות יסוד מסויימות יכולה להשתנות, למשל האמונה בסיבתיות פשוטה יכולה להיזנח בעקבות גילויים בתורת הקוונטים.
אם זאת, אותן שאלות בסיסיות ימשיכו ללוות אותנו ואני לא רואה דרך בהן הן תפתרנה והמדע הוא עדיין אמונה, אמונה+.
-
#4 נכתב על ידי ירון אסא לפני 13 שנים
אתה אכן צודק ברוח הדברים, מעבר לכך יש הבחנה נוספת שלדעתי כדאי לזכור: לא נדרשת אמונה במדע כשלעצמו. כלומר, השיטה המדעית לא צריכה שתקבל /אותה/ כאקסיומה, אלא רק מספר מועט יחסית של אקסיומות אחרות. לדוגמה:
היקום ניתן להסבר באופן נטורליסטי.
ביקום יש סדירויות וחוקיות לאורך זמן.אם מקבלים את האקסיומות האלו (לפחות ברמת נפנופי הידיים, לא נכנס לפרטים פילוסופיים), הרי שהשיטה המדעית מובטחת (!) לקרב אותך לתמונה האמיתית של הדברים לאורך זמן (אם זה ניתן).
יתכן שיש דרכים יעילות יותר לעשות את זה (לדוגמה, אולי קריאה בעלי תה היא הדרך האמיתית), אבל לאורך זמן, השיטה המדעית גם תוביל אותך לשם, והיא היחידה /שמובטח/ שתביא אותך לשם (שוב, ברמת נפנופי הידיים, ובהשמטת עניינים סמנטיים כאלו ואחרים).
במובן הזה השיטה המדעית שונה מאמונות אחרות – היא אמנם דורשת קבלה של אקסיומות (=אמונה), אך האקסיומות האלו הן לא השיטה עצמה! השיטה ניתנת להסקה לוגית בהינתן האקסיומות האלו.
ע"מ להבהיר את ההבדל, אסטרולוגיה דורשת גם אמונה באקסיומות בסיסיות על העולם (גופים שמימיים משפיעים על אופי והתנהגות אנושית באופן שניתן לתחזית מדוקדקת), אבל /בנוסף/ היא דורשת אמונה בשיטה האסטרולוגית עצמה – התכנים ואופן הסקת המסקנות.
במובן הזה, המדע הוא אחת ממערכות האמונה המינימליסטיות ביותר, שעדיין מצליחה לחבוק היקף אדיר של תחומים, ולהיות מאוד מוצלחת ביחס ההבטחה-לעומת-קיום שלה.
-
-
- רישום לרסס תגובות
לילה טוב, כתמיד אני נהנה לשמוע אתכם.
אני חושב ששגיתם בשתי נקודות לפחות:
א) אביב והאחרים – הגודל כן קובע, רק שלא נפח הוח הוא העניין אלא השטח של קליפת המוח. ככל שהיא גדולה יותר – היצור יותר … (השלם את המושג המתאים).
ב) ירון – דיסקית הגז לא מתחילה להסתובב אחרי אלא לפני. התנע הסיבובי הוא גודל שחליםעליו חוקי שימור ואם לדיסקית לא היה תנע סיבובי לפני קריסתה למערכת שמש, הדיסקית לא תסתובב רק בגלל שהיא התכווצה. מכאן שהדיסקית התחילה להסתובב לפני היווצרותה מסיבות שונות (שיכולות להיות גם כבידתיות).